<h1>שו"ת הרשב"א ח"ה סימן קצ"ז</h1>
<h2>דף כא:</h2>
שאלת בענין השומא, אי שמין תחילה ואחר כך מכריזין ואם לא מצאו שומן מקבלה המלוה כשומתן, או דילמא אם מצאו קונה מחליטין אותה בין רב למעט, שהכרזה עיקר ולא מצינו שומא קודם הכרזה. תשובה בודאי כך הוא, מתחילה יורדין שלשה לשום ושמין מאותו קרקע על מלוה כשיעור חובו, ואחר כך מכריזין עליו, ואם מצאו מי שמעלה יותר על השומא מוכרין לו, ואם לא מצאו שומתן מחליטין אותו למלוה בשומתו, וזהו שאמרו [ערכין כ"א ע"ב] כך וכך היא יפה כך וכך היא שומא, כלומר כך וכך היא שכך רוצים בני אדם לתת, וכך וכך היא שומא מודיעין שומא שעשו לה בית דין יותר על מה שמוציאין בה. ואין בדבר ספק, דאין בית דין מוכרין לעולם ולא מחליטין אלא בשומא. ומיהו אין להם בשומתן אלא מקומם ושעתם, שמין אותם לפי הזמן ושדות הנמכרים עכשו במדינה, והכי מוכח בפ"ק דב"ק [ז' ע"א].
